כך תשמרו על שביל הבטון מלהיסדק.

סדקים בבטון לאחר יציקתו, הוא דבר מאוד שכיח במיוחד עד 30 יום מיום יציקתו. אם מזג האוויר הוא אידיאלי, הסדקים לא אמורים להיות מורגשים.

לפני שניגע במאמר זה בדרכים למנוע את זה, חשוב שניגע באספקט חשוב לא פחות אם לא יותר, למה זה קורה.

הנה 3 סיבות עיקריות:

1. הצטמקות – כולם יודעים מערבבים בטון עם מים כדי שנוכל לצקת או אפילו למרוח אותו בצורה טובה יותר. הבעיה מתחילה בכמות המים. המים מתייבשים בסופו של דבר, מה שגורם לבטון להצטמק, ולגרום לסדקים. לכן, לא מומלץ לערבב עם הרבה מים.
2. מזג אוויר – מזג אוויר קיצוני, לכאן ולכאן, ממלאים תפקיד חשוב בעניין זה.
3. מיקום שגוי – ריווח לא נכון של מוטות ברזל עלול לגרום לסדקים קשים.

אוקי… אחר שהבנו מה גורם לצרה הזו, בואו נראה איך מונעים את זה.

המלט (לא המחזמר של שייקספיר…), הוא חומר עיקרי בבטון, למלט לוקח עד 28 יום להגיע להתגבשות מלאה, והנה 2 דברים מידיים שאתם יכולים לעשות כדי למנוע סדקים:

• הבטון לאחר יציקתו חייב לחות תמידית. מים או לחות שיסופקו לבטון יעזרו למנוע סדקים בעתיד. ההמלצה העיקרית היא להתיז על זה מים או להרטיב את הבטון כמה פעמים בשבוע עד להתגבשות מוחלטת.
• במזג אוויר קר, שגם ככה יש לחות באוויר, אין צורך להתיז מים, אלא פשוט תכסו אותו עד שבוע ימים. אחרי שבוע הבטון צריך להיות מספיק חזק.
• הוסיפו מפרקי בקרה בשעת היציקה. גם אם הבטון גובש כראוי, עדיין יש סיכוי שהוא ייסדק, לכן, אם מציבים את מפרקי הבקרה הללו במקומות אסטרטגיים זה יכול לתת לנו איזה שהוא חיזוי לגבי הסדקים העתידים לבוא.

מפרקים אלו עובדים ב3 תצורות:

1. בזמן שהבטון עוד רטוב, ניתן להוסיף חריצים כדי להניח אותם.
2. במהלך היציקה עצמה, ניתן להכניס אותם באמצעות סיבי עץ גמישים.
3. יצירת חריצים להנחה באמצעות ניסור בטון.

אמנם, שני האפשרויות הראשונות הם בסדר ועובדות טוב, אך הדרך השלישית שנעשית יום לאחר היציקה, היא הכי טובה.

כמובן, וזה אם אתם קוראים לעצמכם אנשי מקצוע, אתם צריכים לחשב את הניסור בזמן טוב שהבטון לא יהיה רטוב מדי ומצד שני לא יבש די כדי לא לגרום לסדקים.

* השתמשו בחיזוקים, ובהחלט ניתן להוסיף כאלה גם לאחר היציקה, וגם אם זה יעלה לכם טיפה יותר, לא נורא. הטיפול בסדקים אחר כך יעלה לכם הרבה יותר.

לסיכום:

שבילי בטון הם מעולים לוויסות תנועתו לעומסים, ולכן שלמותו זה אינטרס אישי שלכם.